יציקת אבן הנה תהליך שראשיתו בחימר, יצירת תבנית נגטיב מגבס של הפסל ואז יציקת אבן (תערובת של שיש ומלט) לתבנית. אחרי שהפסל מתייבש ומפרידים אותו מהתבנית, עוברים לעבודה עם כלי ליטוש מכנים שונים עד לתוצר הסופי.
בשנת 2005 החלטתי להתנסות במשהו שונה: פיסול באבן. שינוי החומר הביא להכרה כי החומר מעצב גם את התפיסה שלך, אין מדובר רק בחומר הפיזי אלא גם בהתכוונות ובתהליך העבודה. בעוד העבודה בחימר יותר גמישה ומאפשרת עבודה על הפרטים הקטנים, אל האבן צריך להתייחס כאל מסה של חומר- גושי, ו"לחשוב"בשפה יותר אבסטרקטית.
בעבודה עם חימר יש דיאלוג בלתי נגמר בין היידים לבין החימר. באבן יש תיווך- מגוון של כלים המפרידים בינך לבין האבן.
כמו שלאבן לוקח זמן רב להיווצר, והיא עוברת תהליכים רבים בטבע, כך גם תהליך העבודה באבן. הפסל הוא כמו מאובן, אורגניזם חי, שייצר הטבע באבן עד כדי לעיתים התלכדות עמה. התהליך ארוך וגיאולוגי. בשלב הראשון יש יצירה בחימר, אולם זה שלב ראשוני וקצר בתהליך. אחרי כן העבודה עם האבן, דורשת שימוש בכלים כבדים (לפחות עבורי) , מכניים ולעיתים חשמליים ולאחר מכן תהליכי ליטוש אין סופיים.
כך שאמנם גם סלעים נשברים, אך גם אמנים.... את המפגש עם האבן אגדיר כרגע שחיבר אותי מחדש לחימר.