Loading...
גופי ייסר אותי בעקרבים, ונפשי- בשוטים
ולא יכולתי להם.
אבל ליבי המשיך לפעום,
הוא יכל.
כדוריות הדם פילסו את דרכן ב highway העורקי לעבר ליבי,
מביאות עימן רוחות חדשות.
כדור אספירין בודד איבד את דרכו לנצח
והתפורר לאלפי חלקיקים בתוך מיצי הקיבה.
זכרו נישא בתוך גופי,
ואת בשורתו הביא הדם.
הן הפסל והן השיר מוקדשים לדוד עמי הסובל הנצחי ממיגרנות